יום רביעי, 9 ביולי 2014

זה הקיץ האחרון שלי איתם - פוסט ארוך !

הקיץ הזה - האחרון פה בסאן דיאגו היפה והנעימה

לפני שחוזרים לארץ.

לא ברור מתי הקיץ מתחיל כאן - כי "קיץ" כאן בערך כל השנה 

וגם בחודשים החמים נעים כאן. ... נראה לי שמאי - זה זמן טוב להתחיל 


את מאי פתחנו במסיבת חוף - בסגנון מקסיקני לכבוד סינקו דה מאיו

כששאלתי את מריסול - הגננת של אלה מהו החג הזה היא הסבירה לי

שהם - המקסיקנים, בכלל לא חוגגים אותו וזה מן חג שהמציאו האמריקאים. 

לא נורא.  חגגנו ונהננו 



כמידי חודש במשך השנה ערכנו מסיבת חוף במסגרת הכיתה של אלונה

מבית הספר - זכינו לשילוב מנצח של משפחות מכל העולם ובכלל היתה 

לנו שנה נהדרת בבית ספר המצויין הזה.





וכמו בכל שנה ב-9 למאי - יומולדת לאלונה : 


השנה את הכתר היא בחרה והכינה כמעט לבד






ממש אחרי היומולדת קבלנו זימון - אלונה ואני למשרדי העריה כדי להפוך

אותה לאזרחית אמריקאית.   אז עכשיו יש לנו כבר רוב אמריקאי במשפחה





לראשונה במשך 4 השנים שלנו כאן "זכינו" להכיר את אחת התופעות

הפחות נעימות שקורות כאן - השריפות.  ברגע שיש רוחות מזרחיות יבשות

ונהיה חם (וכמה שבועות בשנה חם פה) זה עניין נפיץ - וכל כמה שנים קורה

הציבור וכוחות ההצלה מלומדי נסיון והכל מסודר ומטופל בזמן באופן מרשים

ליום 1 סגרו את בית ספר ואלונה ביקשה שנלך לסופר הישראלי  - כי היא 

חייבת קרמבו.  וגם במבה.  אני מודה שאני לא פוקדת את המקום בקביעות, 

ולא ממש חסרים לי כאן המוצרים הישראלים .  

לא רק שמצאנו קרמבו (לא בטוחה שיש בארץ במאי) אפילו מצאנו בטעם מוקה

מה שאומר שאיתי היה מאוד מרוצה. 

אלה -  בכלל לא הבינה מה הסיפור הגדול


והחברים הסלובקיים שלנו סיפרו לנו שבהונגריה יש בדיוק כאלה



את ל'ג בעומר חגגנו עם חברים  בקומזיץ במישן ביי 



אלה פיתחה סגנון אכילה של מרשמלו טבול בחול




בהמשך היה לנו ערב פתוח בבית ספר של אלונה שככל שאני לומדת 

 להכיר אותו אני אוהבת אותו יותר ויותר.   

חבל לנו מאוד לעזוב כאן ועוד יותר - את בית הספר הנהדר הזה


אלונה הראתה לנו את כל הפרוייקטים עליהם היא עבדה בתקופה האחרונה


וזה כיף גדול להיכנס לעולם שלה ולמגוון הפעילויות המוצעות להם שם




אפשר כבר להבין איזו שימלה אלונה הכי אוהבת ... ולא מוותרת 

עליה בשום הזדמנות

והשיניים האלה - לא יהיו פה בקרוב מאוד...



בממוריאל דיי נסענו לבלבואה איילנד עם דני ועינת וחבורת הבנות שלנו

נוסעים לניו פורט ביץ' ולוקחים מעבורת לאי 








הימים מתארכים וכיף לצאת ולבלות בפארק ליד הבית 

שגם אליו - מנסתם - מאוד נתגעגע







ולסיום החודש הזה - באחד הערבים הצלחתי לתפוס במצלמה אורח 

נחמדשהגיע לבקור, נראה לי שקצת הבהלתי אותו עם הפלאש






את חודש יוני פתחנו במסיבת חוף נוספת - והפעם בסגנון הוואי



התחילו במסורת הזו פאטריק וסוסקיה - החברים הולנדים שלנו

(שכבר חזרו להולנד וממש עוד מעט באים לכאן לבקר) 

ומשהם נסעו נטלו את המושכות ג'אנל ומארק מקווין  שהגיעו מארקנסו




ואז אבא שלי הגיע אלינו מיפן הרחוקה לביקור

ממש בזמן כדי לחגוג ביחד את יום האב



  
יצאנו לאימפריאל ביץ' - 



לא מובן מאיליו לחגוג כאן יום האב עם אבא שלי !


ביחד עם האבא של בנותיי


ועל הדרך היה לנו גם יום הסב




רק אלונה תשחק "לא לדרוך על הקווים" בגשר קורות כזה






וקצת לפני סוף יוני היה קונצרט הסיום של הקינדרים המתוקים


וזו המורה הנהדרת של אלונה - מיס בוסטני - שאלונה מעריצה


ואני קוראת לה "הקוסמת" - כי בזכותה הבת שלי קוראת וכותבת אנגלית

 ומעבר לכל ההשקעה שלה  בשנה הזו היא גם הכירה לנו "כפילה של אלונה" (כמעט) 

מהטלביזיה  של שנות ה-80' שאני לא הכרתי

Punky Brewster



והיה לנו עצוב וקשה לעזוב את הטורי פיינס - בית הספר שלנו



אבל אז יצאנו לחופש גדול - וכמו בכל שנה כאן אני אומרת - פה החופש

 באמת גדול.3 חודשים כמעט. 

אותו התחלנו עם הטיול הנהדר  שלנו לרוקיס הקנדיים





זה היה גם יום הנישואין שלנו  ואולי הטיול המסכם שלנו פה.

 אם אני מסתכלת אחורה על 4 השנים הללו - אז ביוני 2011 

נסענו לטיול ביוסמיטי וסקויה, ביוני 2012 נסענו לניו יורק, ביוני 2013 

להוואי  והשנה לקנדה.  לא רע בכלל.   ואלה כאמור רק חלק מהטיולים...



 וגם הטיול הזה נגמר ומשחזרנו אלונה הצטרפה להקאמפ תיאטרון 

  שהיא כל כך אוהבת והשבוע הם מעלים את מלך האריות 




חוצמיזה היה לנו את האוהל 


וכרית שיניים מהפוסט הקודם - עם שן אחת פחות בחיוך




וסופסוף הלילי סטאר גייזר שלי פורח בשיאו  - ממש לפני שכל העציצים כאן

עוברים ומוצאים להם בית אחר 

 





בעונה הזו של השנה גן החיות פתוח כל ערב עד מאוחר ואפשר לבוא, 

לאכול שם ארוחת ערב (או להגיע אחריה), להסתובב בין החיות - 

שחלק מהן הרבה יותר פעילות  בלילה או לקראתו,

 וכמו בכל אביב - הפלמינגו שבכניסה - מקננים להם בנחת


אני לא בטוחה שאלה מצליחה להבין את החיה המשונה הזו


בשעה הזו הגן חיות כבר יחסית ריק (לעונת מתויירת שכזו) ואפשר ללכת 

בכיף ואפילו להגיע לגן המשחקים




ואם מתעייפים - עולים על עגלה זוגית


עד לג'ירפות היפות  , שאם רוצים ניתן להאכיל אותן





אנחנו כל כך אוהבים את הגן חיות פה - עוד מקום שנתגעגע אליו כאן





אחרי שהאריה נמתח על גזע העץ הוא פונה לגדר הרשת מאחוריה נמצא רוב הקהל


מסתובב עם אחוריו ומרביץ השתנה ברוורס על האנשים!  זה כ"כ הצחיק אותי

שלא הצלחתי לצלם. 

מול הכלוב של האריה יש שלט המזהיר מטווח ה"ספריי" שלו. הפעם

למדנו שזה אמיתי. 


אלונה לא מוותרת לנו על הנסיעה ב"סקאי פארי" של הגן חיות


אפשר לראות את החיות מלמעלה 


ולראות את הבניינים הספרדיים המופלאים של הבלבואה פארק  



ולהפרד עד הבקור הבא




ועכשיו - כבר יולי.   החודש האחרון שלנו פה.

שנפתח בפרידה עצובה ובלתי נתפסת מדוד שלי - אחיה של אימי 

שנפטר בטרם עת אחרי שחלה בחודשים האחרונים.

 ולא פשוט להיות רחוקים כל כך מהבית בזמנים הללו. 





לקראת מופע הזיקוקים המסורתי של ה-4 ביולי יצאנו לקורנאדו

כמובן - שבכל מקום - כל הבתים מקושטים ומדוגלים





קורונאדו - בלי קשר - זה אחד המקומות היפים להסתובב בהם

ואפילו יש לי פוסט כמעט מוכן על המקום המיוחד הזה



ביום שכזה - המונים הגיעו לשני צידי המפרץ למופע הזיקוקים


 וגם בתוך המפרץ - לא מעט סירות משייטות או עומדות - לקראת המופע


וגם השנה - הסטיקלייטים עשו את העבודה...



והעסיקו את הבנות לפני המופע שהתחיל בדיוק ב-21:00

ועמד בכל ה"הבטחות" - מופע מתואם מכמה מוקדים שונים לאורך המפרץ

אותו מופע שלפני שנתיים התפקשש וכל הזיקוקים נורו ביחד תוך 30 שניות)

במקום בחצי שעה  - כמו שניתן לראות כאן.  אז בכלל הלכנו למופע של

(לה הויה ליד הבית כי הבטן של ההריון דאז לא אפשרה לי להגיע לדאון טאון

הבנות שלי לא ממש אהבו את הרעיון של הפיצוצים 






אפשר לאמר שנדחסנו בין המוני אדם כדי לחזות בפיצוצים והאורות הללו

(שבטח כרגע אף אחד בישראל לא באמת מעוניין לראות - לאור ההסלמה)

ועכשיו אנחנו כבר מתחילים לקפל את הבית.

ובינתיים נפלה עוד שן לאלונה - והחיוך שלה עם חור שכזה

ושוב - הכרית ההיא - נכנסה לשימוש...




יש לנו כאן עוד כמה שבועות


בשורות טובות שיהיו לנו !!








29 תגובות:

  1. נהניתי לקרוא- תמשיכו לבלות :)
    הזיקוקים בצורת לב יצאו לך בתזמון מושלם בתמונה :)
    לילך

    השבמחק
  2. הכל יקירתי, נראה כמו בחלום. שוק תרבות רציני עומד להגיע.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכימה. הסתגלות . התכווצות. שיהיה לנו בהצלחה, הא ?

      מחק
  3. ממקומי כאן הדברים נראים אחרת. אם הייתי יכולההייתי נוסעת מכאן. אני מתקשה להבין אנשים שחוזרים אל הדוחק. גסות הרוח והמלחמות. בנותייך בנות אבל בני ילך לצבא והחדשות מתחילים הרבה לפני זה. נכון יש פה משפחה אבל גם את עוזבת שם חיים. אני רוצה לומד אל תעזבי אבל כמובן אולי אני לא מבינה. פשוט עייפה מהפחד החששות והייאוש. הילדה צריכה לנסוע לנהריה וחשנת שירות בירושלים ואני לא רוצה לתת לה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מבינה אותך מאוד. הארץ שלנו מ א ו ד לא פשוטה. אין סיכוי שהאנשים פה אי פעם יבינו בכלל מה קורה בארץ. במיוחד בימים כאלה - קשה לראות את הטוב. ויש.

      מחק
  4. כבר 4 שנים שאני עוקבת אחרי הפוסטים המענגים והצילומים היפהפיים שלך בהנאה גדולה מהולה בקצת קנאה, יש להודות...
    גם לנו הייתה חוויה ממושכת כזו שהסתיימה לפני למעלה מעשור, ועד היום אני מתגעגעת מאוד.
    מאחלת לכם חזרה קלה ככל האפשר. אין ספק שיהיה לכם הרבה למה להתגעגע, אבל גם כיף לחזור.
    ימים שקטים לכולנו.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף. תודה שאת עוקבת ותודה שאת רושמת. מי יודע, אולי תהיה פעם נוספת כאן או במקום אחר...

      מחק
  5. מאחלת לך ולמשפחתך המקסימה חזרה נעימה לישראל, בטוחה שבכישרונך הרב לראות את הטוב והיפה, תראי אותו גם כאן.
    שירי

    השבמחק
  6. הכל נראה כל כך יפה ורגוע. יש לי רק מילה אחת לומר לך: תשארו שם!

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, הא ? באמת יפה ורגוע פה. ממש. אבל זה לא הבית שלנו. עם כל הקושי. הלב שלנו והמשפחות שלנו נמצאים בצידו השני של הכדור . לבנות שלי מגיעה אהבת סבא סבתא, בני דודים, ועוד הרבה דברים שיש אותם רק בארץ - ואני יודעת שקשה לראות אותם משם דרך אבק המזרח התיכון (תרתי משמע...)

      מחק
  7. הכל כל כך מקסים....

    משום מה אני לא מקבלת עידכונים מהבלוג כאן (וניסיתי להרשם שוב והוא רשם לי שאני כבר רשומה) וקיבלתי רק הודעה מהבלוג בתפוז... יש אולי אפשרות לתקן את זה? אני כל כך אוהבת את הבלוג שלך ומתבאסת לא לקבל עידכונים

    השבמחק
    תשובות
    1. אני אשתדל לעדכן שם בכל רשומה פה...

      תודה

      מחק
  8. איזה יופי של פוסט...נהנתי מכל תמונה ותמונה... אין ספק רואים את ההנאה שלכם ... מתגעגעת ושולחת חיבוק

    םנינה - דנדשה

    השבמחק
    תשובות
    1. פנינה !!!!! איך לא ראיתי עד עכשיו !! מה איתך יקירה ?
      את בעצמך הרי אחת הסיבות שאנחנו כאן - והנה חוזרים...
      חזרה !

      מחק
  9. אהובתי נהנתי נורא! נראה שעשיתם המון חיים, בכלל אני מרגישה מהפוסטים שלך את הכיף שחוויתם בארבעת השנים האלו. אין ספק שקשה לעזוב :) אלונה גדלה כל כך וגם אלה הפיצית כבר ענקית! מחכים לכם פה בצפון! אוהבת תף

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף שמשהו מחכה לנו בצפון .... גמנחנו כבר מצפים. רק שירגע קצת - אם אפשר.... נשיקות

      מחק
  10. מקסים. איזה חוויות שאתם עוברים. מאחלת לכם נחיתה רכה ומוצלחת בארץ.
    אני גם רוצה לציין שאני עוקבת אחרי הבלוג שלך כבר כמה שנים. אם כי אחרי שעזבת את תפוז, הוא לא מתעדכן לי יותר וגם לי הוא רושם שאהי מנויה כבר לבלוג הזה. בכל אופן אני מאוד אוהבת את מה שאת מצלמת, ואיך שאת כותבת ומספאת את החוויות המופלאות שאתם עוברים. שיהיה בהצלחה בהכל. איילה

    השבמחק
  11. אילת שלום, אני עוקבת אחרי הבלוג שלך 4 שנים ומחכה ונהינת מהכתיבה, התמונות והבנות, פשוט מקסים!!! אנחנו עוד חודש מתחלפות, אני ומשפחתי יוצאים לשליחות לאירופה ואני מלאת חששות... ברוכה השבה לארץ!! אין כמו בבית..!! שבוע טוב, רעות.

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו - איזה כיף לכם !!! איפה באירופה ? (אני מפנטזת על רילו נוסף בהולנד מתישהו...) נסיעה טובה ותעשו המון כיף. המון.

      מחק
  12. חייבת להודות שאפילו ציונית כמוני מתחילה להרהר ברילוקיישן בכל פעם שאני קוראת את הפוסטים המענגים שלך. כ"כ, כ"כ בא לי!!!!!!

    לכאורה פוסטים על משפחה וטיולים יכולים לשעמם מי שלא נמצא בסיטואציה או בקרבה לכותב.
    אצלך זה פשוט לא היה כך!
    קראתי בשקיקה כל מילה והעיניים שלי בלעו את התמונות בעונג רב. הרגשתי חלק ואפילו לי עצוב שזה נגמר.
    מקווה שנמשיך לחוות עוד מהכתיבה והתיעוד שלך גם כשתחזרו לארץ.

    בטוחה שתצליחו!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. מי שכותב בלוג - זה בדיוק התגובה שהוא ירצה לקבל. תודה .

      מחק
  13. מצטרפת למחמיאים, כל פוסט - ממתק משובח, התמונות מדהימות, הכישרון והיצירתיות - מופלאים, המשפחה - מקסימה טפו טפו.
    תענוג היה לקרוא כל פוסט ולברוח באמצעותו, ולו לכמה דקות, מהמציאות הכל כך דוחקת-קשה-לוחצת-חונקת-ומעיקה שיש לנו כאן... אפילו בימים הרגועים שלפני הגיהנום הנוכחי.
    מאחלת לכם נחיתה רכה ונעימה למשפחה המחבקת והמתגעגעת בטח מאד מאד. מקווה שתמשיכי לכתוב, ואולי בזכות הכתיבה שלך כל נחל יבשושי פה ייראה כמו יהלום??

    השבמחק
  14. איולה נהדרת אחת,
    אני כל כך אוהבת את הבלוג שלך, ואת הסיפורים והתמונות שלך. נהיתי איתכם בארבע שנות הרילו, ובעצם...היית מן "דפי תמר" שלי....(מכירה את הספרים האלה?). אני מאד מקווה שתמשיכי לכתוב גם כשתחזרו.
    עצוב היה לי לקרא שחלק מהאנשים הציעו לך בתגובות להשאר שם. אני אומרת שטוב לטייל, ולחיות תקופה שם, אבל בית יש רק אחד. וזה כאן! אני שמחה שאתם חוזרים הביתה!!
    ומשהו קטן נוסף, כשהייתי במקסיקו, ראיתי בכל עיר רחוב או כיכר בשם סינקו דה מאיו, החמישי במאי. זה יום העצמאות של מקסיקו!
    חיבוקים לך ולבנות המתוקות.

    השבמחק
    תשובות
    1. הבנתי ממריסול שיום העצמאות של מקסיקו הוא איפשהו בסתיו - ספטמבר או אוקטובר, כבר לא זוכרת, יכלה לבדוק בקלות ...
      תודה :-)

      מחק