זה הקיץ האחרון שלי איתם - פוסט ארוך !

הקיץ הזה - האחרון פה בסאן דיאגו היפה והנעימה

לפני שחוזרים לארץ.

לא ברור מתי הקיץ מתחיל כאן - כי "קיץ" כאן בערך כל השנה 

וגם בחודשים החמים נעים כאן. ... נראה לי שמאי - זה זמן טוב להתחיל 

את מאי פתחנו במסיבת חוף - בסגנון מקסיקני לכבוד סינקו דה מאיו

כששאלתי את מריסול - הגננת של אלה מהו החג הזה היא הסבירה לי

שהם - המקסיקנים, בכלל לא חוגגים אותו וזה מן חג שהמציאו האמריקאים. 

לא נורא.  חגגנו ונהננו 

כמידי חודש במשך השנה ערכנו מסיבת חוף במסגרת הכיתה של אלונה

מבית הספר - זכינו לשילוב מנצח של משפחות מכל העולם ובכלל היתה 

לנו שנה נהדרת בבית ספר המצויין הזה.

וכמו בכל שנה ב-9 למאי - יומולדת לאלונה : 

השנה את הכתר היא בחרה והכינה כמעט לבד

ממש אחרי היומולדת קבלנו זימון - אלונה ואני למשרדי העריה כדי להפוך

אותה לאזרחית אמריקאית.   אז עכשיו יש לנו כבר רוב אמריקאי במשפחה

לראשונה במשך 4 השנים שלנו כאן "זכינו" להכיר את אחת התופעות

הפחות נעימות שקורות כאן - השריפות.  ברגע שיש רוחות מזרחיות יבשות

ונהיה חם (וכמה שבועות בשנה חם פה) זה עניין נפיץ - וכל כמה שנים קורה

הציבור וכוחות ההצלה מלומדי נסיון והכל מסודר ומטופל בזמן באופן מרשים

ליום 1 סגרו את בית ספר ואלונה ביקשה שנלך לסופר הישראלי  - כי היא 

חייבת קרמבו.  וגם במבה.  אני מודה שאני לא פוקדת את המקום בקביעות, 

ולא ממש חסרים לי כאן המוצרים הישראלים .  

לא רק שמצאנו קרמבו (לא בטוחה שיש בארץ במאי) אפילו מצאנו בטעם מוקה

מה שאומר שאיתי היה מאוד מרוצה. 

אלה -  בכלל לא הבינה מה הסיפור הגדול

והחברים הסלובקיים שלנו סיפרו לנו שבהונגריה יש בדיוק כאלה

את ל'ג בעומר חגגנו עם חברים  בקומזיץ במישן ביי 

אלה פיתחה סגנון אכילה של מרשמלו טבול בחול

בהמשך היה לנו ערב פתוח בבית ספר של אלונה שככל שאני לומדת 

 להכיר אותו אני אוהבת אותו יותר ויותר.   

חבל לנו מאוד לעזוב כאן ועוד יותר - את בית הספר הנהדר הזה

אלונה הראתה לנו את כל הפרוייקטים עליהם היא עבדה בתקופה האחרונה

וזה כיף גדול להיכנס לעולם שלה ולמגוון הפעילויות המוצעות להם שם

אפשר כבר להבין איזו שימלה אלונה הכי אוהבת ... ולא מוותרת 

עליה בשום הזדמנות

והשיניים האלה - לא יהיו פה בקרוב מאוד...

בממוריאל דיי נסענו לבלבואה איילנד עם דני ועינת וחבורת הבנות שלנו

נוסעים לניו פורט ביץ' ולוקחים מעבורת לאי 

הימים מתארכים וכיף לצאת ולבלות בפארק ליד הבית 

שגם אליו - מנסתם - מאוד נתגעגע

ולסיום החודש הזה - באחד הערבים הצלחתי לתפוס במצלמה אורח 

נחמדשהגיע לבקור, נראה לי שקצת הבהלתי אותו עם הפלאש

את חודש יוני פתחנו במסיבת חוף נוספת - והפעם בסגנון הוואי

התחילו במסורת הזו פאטריק וסוסקיה - החברים הולנדים שלנו

(שכבר חזרו להולנד וממש עוד מעט באים לכאן לבקר) 

ומשהם נסעו נטלו את המושכות ג'אנל ומארק מקווין  שהגיעו מארקנסו

ואז אבא שלי הגיע אלינו מיפן הרחוקה לביקור

ממש בזמן כדי לחגוג ביחד את יום האב

  

יצאנו לאימפריאל ביץ' - 

לא מובן מאיליו לחגוג כאן יום האב עם אבא שלי !

ביחד עם האבא של בנותיי

ועל הדרך היה לנו גם יום הסב

רק אלונה תשחק "לא לדרוך על הקווים" בגשר קורות כזה

וקצת לפני סוף יוני היה קונצרט הסיום של הקינדרים המתוקים

וזו המורה הנהדרת של אלונה - מיס בוסטני - שאלונה מעריצה

ואני קוראת לה "הקוסמת" - כי בזכותה הבת שלי קוראת וכותבת אנגלית

 ומעבר לכל ההשקעה שלה  בשנה הזו היא גם הכירה לנו "כפילה של אלונה" (כמעט) 

מהטלביזיה  של שנות ה-80' שאני לא הכרתי

Punky Brewster

והיה לנו עצוב וקשה לעזוב את הטורי פיינס - בית הספר שלנו

אבל אז יצאנו לחופש גדול - וכמו בכל שנה כאן אני אומרת - פה החופש

 באמת גדול.3 חודשים כמעט. 

אותו התחלנו עם הטיול הנהדר  שלנו לרוקיס הקנדיים

זה היה גם יום הנישואין שלנו  ואולי הטיול המסכם שלנו פה.

 אם אני מסתכלת אחורה על 4 השנים הללו - אז ביוני 2011 

נסענו לטיול ביוסמיטי וסקויה, ביוני 2012 נסענו לניו יורק, ביוני 2013 

להוואי  והשנה לקנדה.  לא רע בכלל.   ואלה כאמור רק חלק מהטיולים...

 וגם הטיול הזה נגמר ומשחזרנו אלונה הצטרפה להקאמפ תיאטרון 

  שהיא כל כך אוהבת והשבוע הם מעלים את מלך האריות 

חוצמיזה היה לנו את האוהל 

וכרית שיניים מהפוסט הקודם - עם שן אחת פחות בחיוך

וסופסוף הלילי סטאר גייזר שלי פורח בשיאו  - ממש לפני שכל העציצים כאן

עוברים ומוצאים להם בית אחר 

 

בעונה הזו של השנה גן החיות פתוח כל ערב עד מאוחר ואפשר לבוא, 

לאכול שם ארוחת ערב (או להגיע אחריה), להסתובב בין החיות - 

שחלק מהן הרבה יותר פעילות  בלילה או לקראתו,

 וכמו בכל אביב - הפלמינגו שבכניסה - מקננים להם בנחת

אני לא בטוחה שאלה מצליחה להבין את החיה המשונה הזו

בשעה הזו הגן חיות כבר יחסית ריק (לעונת מתויירת שכזו) ואפשר ללכת 

בכיף ואפילו להגיע לגן המשחקים

ואם מתעייפים - עולים על עגלה זוגית

עד לג'ירפות היפות  , שאם רוצים ניתן להאכיל אותן

אנחנו כל כך אוהבים את הגן חיות פה - עוד מקום שנתגעגע אליו כאן

אחרי שהאריה נמתח על גזע העץ הוא פונה לגדר הרשת מאחוריה נמצא רוב הקהל

מסתובב עם אחוריו ומרביץ השתנה ברוורס על האנשים!  זה כ"כ הצחיק אותי

שלא הצלחתי לצלם. 

מול הכלוב של האריה יש שלט המזהיר מטווח ה"ספריי" שלו. הפעם

למדנו שזה אמיתי. 

אלונה לא מוותרת לנו על הנסיעה ב"סקאי פארי" של הגן חיות

אפשר לראות את החיות מלמעלה 

ולראות את הבניינים הספרדיים המופלאים של הבלבואה פארק  

ולהפרד עד הבקור הבא

ועכשיו - כבר יולי.   החודש האחרון שלנו פה.

שנפתח בפרידה עצובה ובלתי נתפסת מדוד שלי - אחיה של אימי 

שנפטר בטרם עת אחרי שחלה בחודשים האחרונים.

 ולא פשוט להיות רחוקים כל כך מהבית בזמנים הללו. 

לקראת מופע הזיקוקים המסורתי של ה-4 ביולי יצאנו לקורנאדו

כמובן - שבכל מקום - כל הבתים מקושטים ומדוגלים

קורונאדו - בלי קשר - זה אחד המקומות היפים להסתובב בהם

ואפילו יש לי פוסט כמעט מוכן על המקום המיוחד הזה

ביום שכזה - המונים הגיעו לשני צידי המפרץ למופע הזיקוקים

 וגם בתוך המפרץ - לא מעט סירות משייטות או עומדות - לקראת המופע

וגם השנה - הסטיקלייטים עשו את העבודה...

והעסיקו את הבנות לפני המופע שהתחיל בדיוק ב-21:00

ועמד בכל ה"הבטחות" - מופע מתואם מכמה מוקדים שונים לאורך המפרץ

אותו מופע שלפני שנתיים התפקשש וכל הזיקוקים נורו ביחד תוך 30 שניות)

במקום בחצי שעה  - כמו שניתן לראות כאן.  אז בכלל הלכנו למופע של

(לה הויה ליד הבית כי הבטן של ההריון דאז לא אפשרה לי להגיע לדאון טאון

הבנות שלי לא ממש אהבו את הרעיון של הפיצוצים 

אפשר לאמר שנדחסנו בין המוני אדם כדי לחזות בפיצוצים והאורות הללו

(שבטח כרגע אף אחד בישראל לא באמת מעוניין לראות - לאור ההסלמה)

ועכשיו אנחנו כבר מתחילים לקפל את הבית.

ובינתיים נפלה עוד שן לאלונה - והחיוך שלה עם חור שכזה

ושוב - הכרית ההיא - נכנסה לשימוש...

יש לנו כאן עוד כמה שבועות

בשורות טובות שיהיו לנו !!