יום שני, 4 בדצמבר 2017

5 פעילויות (אין) חורף שלנו

מספרים שחורף.

נדמה לי שחורף אמיתי - כמו שאני זוכרת משנות ה-80 וה-90 לא קיים יותר.  

כבר דצמבר. מחשיך מוקדם ובבקרים טיפה קריר, אבל החורף עדיין לא פה. 

זה אולי יותר כמו סתיו מאוחר. 

הוצאנו את השמיכות העבות והחלפנו בגדי קיץ לחורף ועדיין בכל בוקר לובשים 

שרוול קצר. הנחנו את המטריות בכניסה לבית ליד המעילים והכובעים החמים

ואין. הוא לא משתכנע לבוא. והסבלנות פה כבר נגמרת.

למרות ה'אין חורף' שלנו (או אולי בגללו) התחלנו כאן בבית את פעילויות החורף

שלנו שיוכלו לגרום להנאה גם אצלכם ואולי גם להביא את החורף המיוחל:


1. נרות מקושטים: יכול לעבוד גם על נרות חנוכה !

מקשטים נרות שעווה (או נרות דונג) בעזרת דונג צבעוני. 

הדונג הצבעוני (שעוות דבורים) מגיע ביריעות דקות של צבעים שונים וניתן 

לחתוך ולעצב אותן בעזרת סכין או חותכני עוגיות קטנים, מספריים עם או בל דוגמא,

או לחתוך חתיכה ולחמם אותה עם כפות הידיים ולעצב באופן חופשי ולהצמיד לנר.




* את יריעות הדונג אני קונה ב"עומר" בטבעון 

את הנרות השונים אני קונה באיקאה .

הנרות המקושטים הם יופי של מתנה לתת בכל הזדמנות.


2. עוגיות אנשי ג'ינג'ר ברד

הבנות שלי מחכות כל חורף לעוגיות האלה גם כי הן מזכירות להן (בעיקר לאלונה)

חוויות מצידו השני של הגלובוס וגם כי מדובר בעוגיות שמקשטים אותן בפרוסטיג

מתוק וגם סוכריות, למרות שאפשר גם להכין אותן כמו שהן או לקשט עם שוקולד

או כל רעיון אחר. מכינים בצק, מרדדים וקורצים, אופים וכשהעוגיות קרות מקשטים. 



חותכן כזה של איש ג'ינג'רברד אפשר לקנות פה ואם יש לכם את הסט הזה של 

איקאה (בחיי שזה לא פוסט ממומן) אז יש בו איש כזה קטן

בפוסט המצויין הזה של הבלוג "פשוט טעים" יש מתכון והוראות הכנה מעולות.

וכמובן שהעוגיות יכולות להיות בכל צורה שתרצו


3. תפוזי צפורניים: תפוזים מקושטים במסמרי צפורן 

גם ריפוי בעיסוק וגם כזה ריח מעולה בבית !

אני מבטיחה לכם שאם תחפשו טוב תמצאו מסמרי צפורן (לא טחון)

בסופר וכמובן שגם תפוזים. 

ממליצה לעבוד עם קיסם ולחורר איתו את קליפת התפוז (להשתדל לא 

לדקור לעומק ) ולחור להכניס את מסמר הצפורן. בלי הקיסם יש סיכוי

שמסמרי הצפורן יישברו מלחץ הדקירה בתפוז.  ואם רוצים לקבל 

'תפוז צפורניים' ממש חתיך אפשר לתכנן בעדינות עם עפרון על גביי

התפוז.



אני משתמשת בהם גם כשאני מכינה סיידר חורפי - מכניסה חצי תפוז מעוטר 

לסיר של הסיידר עם מקל קנמון או שניים.  


4. כוכבי ניירות צבעוניים לחלון:

כוכבים מניירות משי דקים (ניירות עפפיפונים) שהילדים יכולים להכין לבד או

עם קצת עזרה של ההורים. הם מקשטים את הבית בשעות האור ובשעות החושך 

רואים אותם מבחוץ.

כאן יש הדרכה לכוכבים הפשוטים (כמו שאנחנו הכנו בבית)

וסרטון הדגמה של שרה בולדווין הנהדרת 

וכאן קישור לכאלה קצת יותר מאתגרים ולמתקדמים ממש - את אלה



את הניירות אני קונה בעומר וכל נייר משי אחר יתאים.


5. לשתול פקעות של פרחי חורף :

הפרחים הכי יפים הם פחי החורף עם הפקעות - יקינטונים ונרקיסים, 

כלניות ונוריות, רקפות ופרזיות ועוד. אפשר לטמון בעציץ ואפשר באדמה. 

הפקעות של יודפת מאוד מועדפות עליי ואפשר להשיג פקעות בכל משתלה 

(את הפקעות של היקינטונים והצבעונים צריך לאחסן חודש וחצי בקירור 

כדי לשכנע אותם שזה חורף מה שקורה פה) ולשתול לפי ההוראות.



אם תשתלו אותם בגינה באזור שלא מקבל השקיה בקיץ אז יש סיכוי שהפקעות 

לא ירקבו וישמרו גם לחורף הבא.  

אבל קודם שיהיה פה חורף השנה, ושנה הבאה נדבר על החורף של שנה הבאה. 


מי יודע - אולי הפעילויות שלנו יגרמו לחורף להזכר שהוא מוזמן ושמאוד מצפים לו.

אתה שמעת את זה חורף, נכון ? 


מהן פעילויות החורף שאתן ממליצות לנו לאמץ מיכן ? 





יום חמישי, 23 בנובמבר 2017

הודיה עם הודו והודיה בכלל

לפני כמה שנים החלטנו להתחיל לחגוג במשפחתנו את הThanksgiving.

אבא שלי מייד קיבל על עצמו את אתגר התרנגול הענקי (שלא יכלו לבחור לו שם 

טוב יותר מאשר "תרנגול הודו") ואני חייבת לציין, כמי שטעמה כבר כמה תרנגולי

הודיה אי שם מעבר לים, שהוא (אבא שלי)  מצליח גם בזאת באופן מעורר השראה

(ומודה,תרתי משמע, שטוב שלא אני זו שצריכה להכין אותו).



Jennie Augusta Brownscombe, Thanksgiving at Plymouth, 1925


מה זה בכלל הThanksgiving ?

במדינות צפון אמריקה חוגגים את חג ההודיה כחג חילוני הנחגג ביום חמישי 

הרביעי של נובמבר (בארה"ב, וביום שני השני של אוקטובר בקנדה). 

מקור החג הוא בסעודה משותפת של האינדיאנים והללבנים - הפילמגריס 

- החלוצים הראשונים שהגיעו מאירופה לאמריקה ולא הכירו את החקלאות

המקומית ולכן גם לא הצליחו לגדל יבול ביבשת החדשה כדי לשרוד בה. 

בזכות הילידים המקומיים - האינדיאנים - שנחלצו לעזרתם ולימדו אותם 

איך ומה לגדל יכלו המתיישבים הלבנים להחזיק מעמד, וכאות תודה לעזרתם

ולשיתוף הפעולה בניהם, ערכו יחד סעודת הודיה שהתבססה על יבולי הסתיו 

שהיו זמינים להם - תירס ובטטות, תפוחי אדמה ודלעות וכמובן תרנגולי ההודו, 

כדי להודות על שפע המזון שהצליחו לגדל.   

החג בעל אופי משפחתי ומשפחות שלמות מתכנסות כדי לציין יחד את הכרת 

התודה שלהם בכל מובן שהוא, לאו דווקא במובן חומרי.


באותו המקום פחות או יותר, אחרי אי אלו שנים נוסד חג נוסף, מייד ובצמוד 

לחג ההודיה - יום שישי השחור. מי שמכיר את האמריקאים מספיק טוב יודע 

שמשיוצא חג מייד נכנס לו החג הבא וכשמדובר בקריסמס אז מדובר בקניות

והרבה !  והשחור ? סימון הרווחים בעסק היה בשחור בניגוד להפסדים שסומנו

באדום והרבה עסקים הציעו ועדיין מציעים הנחות גדולות ביום הזה והיסטריית 

הקניות במקומו מסויימים בשיא ואפילו בטרוף מוחלט. 

אני מודה שבאופן אישי לא יצא להתקל בכל אלה כי אנחנו הינו מנצלים 

את הימים היפים האלה של שיא הסתיו והחופשה מבתי הספר לטיולים מקסימים

(וגם כי אולי הם משקפים אחוז מאוד קטן מהאוכלוסיה במקומות מסויימים).


אלונה ואני בשנת 2011 ביום חג ההודיה בזאיון היפה. 


אז יש לנו חג אחד - בכתום ואדום וצהוב ברוח כל הטוב שקיים לנו ובכל מה שאנו 

מרגישים צורך להודות עליו - ואחריו יש חג בשחור שעוסק בכל מה שאנחנו 

חושבים שחסר לנו. ושאם נרכוש אותו במחיר הטוב ביותר חיינו ישתפרו.

ה'יש למול האין'. 

אתן בטח כבר מבינות את מה שאני לא רושמת לכן כמשפט סיום לעניין הזה.

מבטיחה להעלות תמונות מהחגיגה היום לאינסטגרם שלי


חג שמח למי שחוגגת ולמי שפחות

שיהיה לנו תמיד על מה ועם מי לתת תודה.













     







  

יום חמישי, 21 בספטמבר 2017

מתנה לחג

חג שמח,

כנראה שהינו ממש טובים השנה כי קבלנו 4 ימי חופש רצופים לחג הזה. 

מה שמאפשר זמן לפוסט 'מתנה לראש השנה' - לקראת זו שהתחילה 

לה ממש עכשיו: 

נדמה לי שמאז ה-1 בספטמבר בכל מקום כולם עסוקים במתנות לחג

'יריד חגים', 'בתים פתוחים', 'אומנים מארחים', 'קנו היום כי אין מחר', 

 או כל צורה אחרת שזה מוגש לנו.  

ותאכלס ? אין לנו צורך בכל זה :לא בהתרוצצויות ובחשיבה 'מה יתאים למי', 

לא באריזות הצלופן ולא במתנות עצמן. 

נכון. אין לנו צורך בעוד קערה / צלחת הגשה / you name it....

אין.   

זה לוקח זמן לתרגל את העניין וזו הקלה גדולה להפנימו.


המתנה שלי לחג עבורכם היא היכרות עם האשה הנהדרת הזו

ביאה ג'והנסון  - Bea Johnson 

שההקימה את תנועת Zero Waste Home (בתרגום חופשי שלי)- 

אפס אשפה (וגם בזבוז) בבית.



ביאה במקור היא מצרפת וחיה עם משפחתה במחוז מארין בסן פרנסיסקו.

בהרצאת TED שלה היא מספרת על המהפך שעברה משפחתה ואיך בכלל

התחילו עם כל העניין הזה - של המודעות ללא לייצר אשפה.

זה מעניין לצפות בסרטונים השונים בערוץ היוטיוב שלה שם ניתן לראות בפועל

ולשמוע על הספורים המשעשעים שלה על אורח החיים הזה, ובעיקר ללמוד 

על כמה כללי בסיס שמנחים אותה ויכולים להוות השראה לכולנו.

בכלל לשמוע אותה עם המבטא הצרפתי זה נעים :-)


אני זוכרת שכבר כשאלונה היתה בגן בסאן דיאגו לימדו אותם את 'שלושת ה-R'

Reduce Reuse Recycle שזה להפחית, להשתמש שוב, ולמחזר.

איפשהו נוסף בסוף הרשימה הזו גם ה - ROT שזה הקומפוסט.

מה שביאה מוסיפה בראש הרשימה הזו הוא - Refuse = סרוב  .

כלומר לסרב לצרוך כל דבר המייצר פסולת ולהיות במודעות כזו-

היא מסבירה שאין לנו צורך למשל לקחת כרטיסי ביקור אם אנחנו יכולים

להכניס את הפרטים לטלפון שלנו, וכל 'גיב אווי' אחר - אם זה עט בכנס

שאין לנו בו צורך.

היא גם מסבירה שכל ה"מתמחזרים" וה"מתכלים" למיניהם הם לא באמת כאלה 

ומלמדת על כמויות האנרגיה והמים הנדרשות בכדי לשטוף בקבוק פלסטיק 

שנזרק למחזור אחרי שימוש חד פעמי, 

ושואלת מי לימד אותנו שהמים בבקבוק הזה טובים יותר מאלה שבברז ??


היא מדברת על כך שחינכו אותנו לחשוב שלכל אזור בבית אנו צריכים חומר 

ניקוי שונה, על כך שזה בעיקר משרת את יצרני חומרי הניקוי ומכניס אלינו 

הביתה רעלים מסוכנים,   על כמויות הציוד המיותר שאנחנו מחזיקים 

"למקרה ש"  ('What If') שתופס לנו מקום ועלויות אחסון ותחזוקה,

משתפת בשוני הגדול ובשפור איכות החיים של משפחתה בעקבות 

השינויים שעברו - שהם מעוררי השראה לטעמי, וכמה שמעט זה בעצם יותר.

תוכלו לעשות סיור קטן בבית שלה כאן 

ביאה מסבירה שזה הכל עניין של מודעות. שברגע שהיא וסקוט, בעלה

הבינו את המצב של הכדור שלנו - שמלא במזבלות גדושות שיהפכו להרים

הם החליטו לעורר שינוי כדי להשאיר לילדים שלהם ושלנו מינימום אשפה

ולחיות באופן שימזער את היצור שלה. 

היא גם הוציאה ספר בנושא ומנהלת את הבלוג שלה בעניין ויש שם פתרונות 

לכל דבר. בחיי ! 




ביאה קונה אוכל בסופרים המוכרים בתפזורת והיא מביאה איתה מהבית 

צנצנות זכוכית, שקיות כותנה רב פעמיות, ועוד טריקים יצירתיים שפיתחה

שהיא שמחה לשתף בהם את כולם. 

היא מדגישה את היתרנות שיש בחיים הללו - את זה שבקניה של מוצר ארוז 

אנו משלמים כ-15% על האריזה, כך שמעצם הקניה באופן הזה (נטול האריזות)

אנו חוסכים. 

באתר שלה יש אפשרות לחפש או להוסיף כתובות של חנויות המוכרות בתפזורת

(מלבד אוכל אפשר לקנות גם קוסמטיקה, חומרי ניקוי מהג'אנר, יין ובירה או משקאות 

אחרים ואפילו מוצרים לבעלי חיים)

קניות אחרות עבור משפחתה היא עורכת בחנויות יד שניה, ואני יכולה להעיד 

שבלא מעט מקומות בארצות הברית בהחלט ניתן לעשות כך (בשל סגנון הצרכנות 

המוגבר של כלל האוכלוסיה)  - מה שגורם לה לחפש ולמצוא את מה שהם באמת 

צריכים.  

לכל בני המשפחה מתלחות מינימליסטיות באופן מעורר השראה.

הם החליפו בבית את כל ה"חד פעמיים" למיניהם בפתרונות רב שימושיים וכך הם 

גם חוסכים ולא "זורקים" את כספם בשימוש חד פעמי וגם חוסכים את זמן הקניה 

שלהם. 




ביאה מספרת איך בחיים הישנים שלהם הם היו ממלאים את חביות האשפה שלהם

ומראה איך היום במשך שנה שלמה הם אוספים צנצנת אחת של פסולת

תחשבו מה זה - כשלא צריך להוציא את האשפה החוצה !  :-)

בקצור - השראה אחת גדולה האשה הזו !




אני בטוחה שכל אחת מאיתנו יכולה לקחת משהו קטן ממנה, לאמץ אותו כהרגל

ולעשות שינוי גדול.   

*כל התמונות לקוחות מהאתר של ביאה  ואני ממש שמחה שתכירו אותה.

ואם זה נגע לכם איפשהו - תירשמו לערוץ היוטיוב שלה ותתמכרו.

זה בהחלט 'אורתודוכסי' - איך שהם חיים אבל מעורר מחשבה והשראה.


האיחול שלי לעצמי וגם לכם בשנה הזו - היא התכווננות להפיכת החיים שלנו 

לפשוטים יותר .  על כל המשתמע מכך. 

וגם - הלוואי ויפתחו אצלנו חנויות המאפשרות קניה בתפזורת למעוניינים. 

ויש לנו 4 ימים לחגוג ביחד עם היקרים והאהובים לנו שו מתנה בפני עצמה.


המשך חג שמח ושנה טובה

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

20 הדברים הכי טובים מהשנה החולפת

מעגל השנה שלנו בנוי כך שהוא מחולק לשני חלקים -

ה'ריסט' שבתחילתו וה'ריסט' שבמרכזו - שניהם חוצים את השנה  

ומאפשרים לנו להתמקד במה שחשוב: כך לפחות אני מאמינה, ואסביר :

בתחילת השנה - בחגי תשרי- הריסט הראשון  - 

ראש השנה - עם ציפיה והתרגשות לשנה החדשה שבפתח, ארוחות החג 

המסורתיות (סדר ראש השנה למי שמכיר), מאכלים מיוחדים, תפוח בדבש, 

קול השופר, ותפילות מיוחדות ויפות שיש רק בחג הזה.

אחריו מגיע ביום כיפור -"ריסטארט" שמוחק ומתחיל הכל נקי מחדש

גם כל הטקסים של החג המיוחד הזה (ומי שמבזבז אותו על אופניים 

ממש לא מבין מה הוא מפסיד (-:) וסוכות - המנתק אותנו מהחומר, 

הופך את כולנו לשווים ומוציא אותנו החוצה שנרגיש את חילופי העונות.

ובסוף שימחת תורה - כי בלי לשמוח לא נוכל להתחיל באמת כלום.

ואז בעצם מתחילה לנו השנה.

ויש לנו עוד המון חגים שם בדרך -  אור בחנוכה בימי החשכה,

וניצנים ראשונים של צמיחה בטו בשבט ופורים בכלל חגיגה ....

ואז מגיע פסח - ה'ריסט' השני שלנו בשנה - עם הנקיונות שבעצם 

בכלל מיועדים אלינו ולא לבית , ליל הסדר, ארוחות המשפחתיות, 

להוציא כל מה שמחמיץ לנו בלב ואת כל מה שהחצמנו ולא הספקנו,

להמשיך הלאה לעונת האביב המתחדשת ולהמשך השנה וחגי הקיץ,

ואז בסוף החום הגדול המעגל חוזר לתחילתו ומגיעים שוב חגי תשרי 

עם ה'ריסט' הראשון וחוזר חלילה.


מי שנמצא פה מספיק זמן כבר מכיר את הרעיונות האלה שבטח כבר 

אמרו אותם לפניי, ובכל זאת אני מוצאת לנכון לרשום זאת גם אם אני 

חוזרת על עצמי.  


ראש השנה המתקרב עם הברכות והאחולים מזמין אותנו להסתכל קדימה

לשנה החדשה ואני דווקא מבקשת להביט אחורנית על השנה החולפת 

שהיתה מאוד משמעותית עבורי, כמו בטח גם עבורכם, לציין דברים 

שאני ממש שמחה שעשיתי השנהכאלה ש"עשו לי את השנה"  

(בכל זאת - השם של הבלוג מחייב, ואולי זה יתן לכם כמה רעיונות לשנה 

הבאה) ונראה לי באופן כללי שנכון לנו להתמקד בדברים שעשינו והספקנו 

ולא ב"מה עוד נותר לנו ברשימת המטלות" - ולא הספקנו. להתמקד ב'יש' ולא ב'אין'.


הכנתי רשימה של 20 הדברים הכי טובים מהשנה החולפת, 

בטח היו הרבה יותר  אבל 20 זה מספיק  :-) 


אז מהם הדברים שחגגתי השנה ? 

1.השנה בליתי המון זמן עם הבנות שלי  - זו זכות גדולה בשבילי ללוות 

אותן, גם אם לא תמיד זה קל, אני מרגישה ברת מזל שיש לי אותן ואת

ההזדמנות להיות איתן ואני גם בטוחה שהן מעריכות זאת ואפילו נהנות מכך




2.סבתא שולמית שלי המתוקה נפרדה מאיתנו בגיל 98 - (זה אולי לא מאורע 

משמח אבל גם בזה היא הכניסה שימחה) היא היתה ונותרה אחת הנשים הכי 

משמעותיות בחיי ומסמלת באופן מדוייק עבורי את מה שחשוב. אני אשתדל 

לרשום עליה פוסט נפרד בקרוב.



  
3.סדרתי לעצמי את הסטודיו שלי בבית ואני נהנית שם מכל רגע של יצירה

וכתיבה, בפינה שלי שהיא רק רק בשבילי.  




4.הספקנו לא מעט טיולים השנה - איך דר' סוס אומר - אם יוצאים 

מגיעים למקומות מופלאים - וזה ממש כך




5.הכנתי לאלה שלי בובה כמו שתכננתי כבר הרבה זמן, בובה אנתרופוסופית

רק בשבילה, למידותיה ולשלב בו היא נמצאת. זה היה תהליך מלמד ומשמח 

עבורי והיא קיבלה אותה בהתרגשות גדולה ובאהבה עצומה והשאר הסטוריה




6.התנדבתי קצת בבית אלישע - בסדנת הקרמיקה ונהניתי מהאוירה החיובית 

והמרפאה שהמקום הזה מקרין ומהאנשים המיוחדים שבו.  מאוד ממליצה על 

בית הקפה (ארוחת בוקר משובחה ביותר) והמוצרים השונים בגלריה 




7.נסענו לסיור עגורים בשקיעה - חוויה מהממת שכדאי לכם מאוד לעשות 

אותה (בשיא עונת העגורים - פברואר) ולהיחשף לעוצמה הזו החולפת

מעלינו מידי שנה במספרים שלא יאומנו 






8.תכננו יחד ותפרנו, הבנות ואני תחפושות לפורים - השנה ה'משימה' 

הזו היתה בשיתוף פעולה מלא עם הבנות והתהליך המשותף היה ממש 

נעים וגם התוצאה בהחלט דיברה בעד עצמה 





9.השתתפתי כחלק מצוות נהדר בהנהגת  טליה אורבך ב'עיר קרטון' - 

אחד האירועים (אם לא ה) שהיו בפסטיבל שייח' אבריק  - מהדברים

היותר טובים שנראו לאחרונה באזור ובכלל




10.התחלתי לתרגל יוגה נשית אצל אפרת - המורה הכי טובה בעולם !! 

מאז ההריון של אוריה אני סוחבת 'פציעה' מהסיפיזיוליזיס הקשה שחוויתי

ואפרת ממש עזרה לי להתמודד מחדש עם המגבלה הזו ולשפר משמעותית 

את מצבי.

* עשיתי יוגה - אז לא צילמתי :-)


11.הקמנו גינת ירק שעלתה על כל הצפיות





12.נולד לי אחיין מהמם !! אין לי באמת חלק פעיל בפלא הזה אבל אני ממש 

גאה להיות דודה של איתמר המתוק





13.השתתפתי בסדנת צילום "לראות את המובן מאליו" של עדי הלמן המופלאה 

שחוצמלצם טוב יותר עזרה לי להתחבר אליי ולחוזקות שלי, בכלל עדי הזו - זה פוסט נפרד 




14.עשיתי יארד סייל ונפרדתי מהמון דברים יפים שכבר לא היה לי בהם צורך

הגיעו המון אנשים והיתה הצלחה כבירה, אני שמחתי לשחרר את החפצים 

הללו ושהם מצאו בעלים חדשים לשמח. 




15.העברנו את אוריה לישון במיטה של גדולים בחדר עם האחיות שלה - 

היא מרגישה בוגרת עם שתי אחיותיה ואנחנו קבלנו בחזרה את חדר השינה שלנו 

הממשיך בנתיים לקבל ביקורי לילה מהן. 





16.השתתפתי בסדנת כתיבה של גלית ברש המעולה  - שהפעילה במטה הקסמים

שלה את ניצוץ הכתיבה שלי שהיה קצת רדום ולא מעט בזכותה -  




17.חזרתי לרשום בבלוג.   כן. זה ממש משמח אותי !!! 

ואם אתם כאן אז סימן שהיה לי שווה :-) 



18.נסענו להורים שלי לשבוע לקבוץ בקיץ והבנות היו בעננים !

אנחנו חיים די רחוק מההורים שלי והיינו רוצים לבלות יותר במחיצתם






19.ואחד ממש מהסופ'ש הזה שהיה - נרשמתי ללמודים !! 

מחכה לזה כבר אי אלו חודשים וזה סופסוף מגיע . אני ממש מתרגשת 

לקראת שובי לספסל הלמודים ומצפה להתחיל 





20.והדבר האחרון - הרשימה הזו. בחיי !  איזו הרגשה טובה לסגור שנה 

עם הודיה על הדברים הטובים - ממש ממליצה ומזמינה אתכן לעשות לכן

"מסכת חגיגה" שכזו לתחילת או לסוף השנה 


וזו רק רשימה חלקית ועוד יצא לי ארוך יותר משתכננתי


מודה לכן שאתם קוראות ומגיבות,  ומאחלת לכולנו עוד המון חוויות טובות

בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה
  

שנה טובה יקרות




יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

מי אתה אוגוסט ?




אוגוסט הוא שובב לא קטן. לפחות אצלי בבית.

איכשהו יוצא שהוא מגיע (תמיד באותו תאריך) ותופס אותנו לא מוכנים ולא משנה 

מה וכמה תכננו אותו. 




השנה אנחנו מבלים אותו בארץ, שוחים במרק תוך כדי חופשת קיץ בלתי אפשרית 

שמתישהו אני מקווה, נשכיל להזיז אותה לחופשת סתיו ה'משובצת' בחגי תשרי, 

להקל על כולנו ובעיקר לאפשר לעצמנו להנות באמת מזמן חופשה היקר הזה.





בנתיים אנחנו משתדלים להפיק ממנו את המיטב ולהנות ביחד בפשטות,

שתמיד מנצחת ותמיד עובדת. בכל תחום.





לכבודך (וכן, אנחנו כבר באמצע שלך) ריכזתי רשימה של מהו אוגוסט בשבילי:

+ לא משנה כמה חם היה ביולי, תמיד בימים שלך יהיה יותר חם והכי חם.

+ אתה תמיד תהיה החודש בו חזרנו לארץ: השנה זה כבר 3 שנים ! 


+ הימים שלך שמתחילים מאוחר ומסתיימים ממש מאוחר אהובים עליי. 


+ כילידת פברואר אתה תמיד 'תזקין' אותי - אני הופכת בת 41 וחצי


+ למרות שאתה ארוך במיוחד - אתה לא הזמן להתחיל שומדבר :-(

+ מאז שהתחלתי לרשום בבלוג ב'תפוז' חלפו כבר 8 שניםבחיי.


+ בסופו של החודש המופרע הזה תמיד יתייצב לו ה-1 בספטמבר .

+ בשנה הבאה - אתה כנראה שוב תגיע .






אז מהו אוגוסט עבורכן ? 

תנו איזה טיפ להעביר את הימים האלה ...