יום שני, 26 במאי 2014

אמהות נהנות יותר - פינה חדשה בבלוג

במסגרת התקופה הנהדרת שלנו בולט לי במיוחד הכיף בלהיות כאן אמא

(בנוסף לכל הדברים הנעימים האחרים...)

הכיף הזה מתבטא כמעט בכל מקום ונראה לי שיש לנו (בארץ) מה ללמוד מהאמריקאים 

 גם בתחום הזה.

בפינה החדשה הזו בבלוג שלי המתחדש והולך, אני אפרוש קצת מחוויותיי

כאמא  כאן - בסאן דיאגו היפה



טיפה רקע למי שעדיין לא מכיר: הגענו לכאן עם אלונה כשהיתה כמעט בת שנתיים וחצי

 וכשנתיים לאחר מכן נולדה אלה  שבעוד 3 חודשים תחגוג כבר יומולדת שנתיים...

הזמן טס כשנהנים !



בניגוד למה שהורגלנו אליו בארץ - לא כל הילדים הולכים לגן : 

יש הנשארים עם אמא או מטפלת,  וגם אלה ההולכים לגן, לעיתים 

 ילכו ליומיים או שלושה בלבד, מתוך השבוע בן ה-5 ימים,

   שזו בפני עצמה אפשרות נעימה שקיימת כאן - גן חלקי שכזה



ברוב הגנים שעות הפעילות  תהיינה בין 9 בבוקר ל-12 או 13 בצהריים

תעסוקה יום קצר.  מה שאומר שבשאר הזמן צריך למצוא לחברה הצעירים...

(יש גנים ספורים עם שעות פעילות ארוכות יותר אך ברובם, כדי להשאיר 

את הילדים ליום ארוך תידרשו לתשלום נוסף)

וכאן, נדמה לי, יש הרבה יותר אפשרויות נעימות וידידותיות לעשות זאת -  :

לחיות לצד הילדים ולהתנהל איתם  ובדיוק על זה אתמקד בפינה הזו



להתחיל מההתחלה - ללדת כאן :

אחת מהחוויות הכי גדולות שהיו לי כאן היתה הלידה של אלה

  בחרתי ללדת  במרכז ללידה טבעית הנמצא בתוך בית חולים

(שתי קומות מעל למחלקת הלידה הרגילה)
   
החוויה של הלידה הזו היתה כל כך שונה מהלידה הראשונה בישראל

(שגם היא, כמו הראשונה - היתה טבעית) 

בעיקר בשל ההרגשה שאני - היולדת - נמצאת במרכז. אני והתינוקת שלי.

החדר הזה - מהלינק המופיע למעלה - היה בדיוק החדר אליו הכניסו אותנו בבואנו

למרכז ובו גם נשארנו. 



מחווית הלידה בארץ אני זוכרת את ההתרוצצות ממקום למקום.

 , מהחדר במיון לחדר לידה, מחדר לידה לחדר התאוששות

כשבעלי מלווה את התינוקת שנלקחה למקום אחר ועלום לטובת טיפול כזה או אחר

אני זוכרת התרוצצות במסדרונות לראות את התינוקת שלי שהיתה אסורה לי בזמן בקור רופאים

וריצה להספיק לאכול ארוחה בחדר האוכל בשעות בהן הוגשו הארוחות.  היה חדר שבו התקיימה 

הדרכת הנקה והחדר הגדול של כל התינוקות הבוכים.... 



כאן היה רק חדר אחד. מההתחלה ועד הסוף.  הכל קרה בחדר הזה - שהיווה את המרכז.

 -  בחדר הזה מילאו לי בריכת מים ניידת ללידה  




אחרי שאלה נולדה לא רחצו אותה אלא  עטפו בראפ וחבשו לה כובע

ולאף אחד לא היה דחוף לשקול אותה. .

הניחו אותה עליי כמו אריזת מתנה קטנה, וביקשו שתהיה "סקין טו סקין.

הנה השותפים שלי ללידה כשעתיים אחרי







 הרופאה הגיע פעמיים ביום לחדר ובדקה את התינוקת לידי. היו לה שאלות לשאול 

אותי והיה טבעי שאהיה שם בזמן הבדיקה.  


היה בחדר מכשיר מפחיד שלא נעשה בו כל שימוש - 



והיו כמה כורסאות וכסא נדנדה ומיטה זוגית גדולה עם עמודים - 

אותה אחת מהלינק למעלה.



את החיסונים נתנו בחדר וגם בדיקת השמיעה נערכה שם בעזרת עגלה ניידת.

יועצת ההנקה התפנתה והגיעה אליי לחדר ובדקה שאנחנו יודעות לינוק ולהיניק

 והארוחות הוגשו לתוך החדר לאחר שבחרתי מתוך התפריט מה ארצה לאכול .



  החוויה בלידה כאן הייתה שונה ונעימה בהרבה מזו בארץ והתחושה הייתה 

שהצוות מסביב עושה הכל תוך התמקדות ביולדת כדי שתוכל לנוח ולטפל בתינוק/ת . 



אלה שלי נשארה לידי כל הזמן. תינוקייה יש רק לתינוקות הזקוקים לטיפול או 

מעקב רפואי ואסור לצאת ולהסתובב עם תינוקות מחוץ לחדר (אנשי האבטחה 

נלחצים מהופעת אנשים עם תינוקות על הידיים במצלמות) ולתינוקות 

מותקן זמזם על הרגל כדי שלא יהיה ניתן להוציאם מהמרכז ללא שחרור מסודר.


ואם כבר מדברים על הרגליים הקטנטנות - זו המזכרת המתוקה שמקבלים


הטבעה של הכפות הפיצפונות בכרטיס עליו חתומים אנשי הצוות 



אם בלידה בארץ הרגשתי שהיולדת נאלצת "ליישר קו" עם המחלקה, עם שעות

בקור הרופא, או יועצת ההנקה, הארוחות... כאן הרגשתי שהיא המרכז והכל 

מתנהל סביבה.  וקונספט - זה לגמרי לא רע. 



- זו כאמור החוויה שלי שעשויה להיות שונה משל אחרות שילדו כאן במקומות שונים -


וכמובן - אלה - האפרוחית הקטנה שנוספה למשפחתנו 




 בזכותה ובזכות אחותה הגדולה אני חווה כאן סטאג' אימהי אמיתי.



בפעם הבאה - לצאת מהבית ולהסתובב עם תינוקת קטנה





.

5 תגובות:

  1. פוסט מקסים ומרגש...
    מחכה כבר לפוסט הבא!

    השבמחק
  2. נהדר!
    מאז שהילדון שלי נולד אני מפנטזת על תיקון לחווית הלידה הלא נעימה פה בישראל, וכיוון שאנחנו עושים את הדרך ההפוכה בקיץ (נגיע לאיזור סאן פרנסיסקו), רק נותר לי לברר על מרכז כזה באיזורי-לעתיד. תודה על השיתוף!
    שירי

    השבמחק
  3. וואו, איזה תענוג! כולי קנאה :)

    השבמחק