הוואי 4 - ארץ טרופית יפה או "מר אל כאן האנה"

אני לא צריכה לספר על היריד של נתנאלה - חלומות טרופיים - 

שמו הולך לפניו... ולא סתם ! 

החלטתי שזו הזדמנות נחמדה עבורי להשלים את סידרת הפוסטים

שלי על הוואי !!!  ולגלות שכבר עברו כמעט שנתיים מאז שהיינו שם

ולהתגעגע למקום המיוחד הזה שהתמזל מזלנו לטייל ולהנות בו :

לטובת התזכורת - רשמתי כאן את הפוסט הראשון "הוואי על הזמן"

את השני - "מטיילים במאווי"  ואת השלישי - על הנסיעה להאנה

(אם יש לכם זמן - אתם מומלצים לקרוא שוב ולהכנס לאוירה...)

ובעצם - נעצרתי בחלק הכי טרופי של המקום הזה - מאווי ! 

אז מאיפה ממשיכים ? 

כבר הסברתי בפוסט ה-3 שהאי "מחולק" ל-2 חלקים ע"י הר הגעש העצום

וכל החלק שמערבי לו זוכה לכמות גדולה של גשמים כך שהכל שם ירוק

ופורח וזורם וטרופי בעוצמות מדהימות !!! 

הינו בדרכנו לעיר "האנה" - שנמצאת באותו צד טרופי משגע ובדרך אליה

יש לא מעט נקודות עצירה שונות ומומלצות של מפלים, פרחים, צמחיה,

טיולים קצרים ואתרים שונים...     אפשר לעצור לשחות בבריכה כזו

הכביש כולו מלא במפלים מעליהם חוצים גשרים צרים והדרך מתפתלת לאורך קו החוף

המערבי של האי

אם רוצים להצליח לעצור בכל הנקודות הקסומות הללו כדאי לפנות למסע הזה כמה 

ימים טובים...

בדרך הטרופית העיניים נתפסות בכל פעם על משהו אחר - עץ ענק מלא שורשי אויר

או דוכן פירות מבטיח שמשלמים עצמאית ולוקחים פרי

רצינו להגיע ל-"7 הבריכות" אתר הנמצא אחרי "האנה" אז חלפנו על פני הפניה לעיר 

והמשכנו בנסיעה... מידי פעם חולפים בתוך שכונות מגורים טרופיות כאלה

או עצים עמוסי פרי כזה או אחר 

וכמעט בכל עיקול של הכביש המפלים זורמים.  כל עוד הגשם שם (ולו לקצת) 

והגענו. חונים. יש "ביתן כניסה (אגב זו הי שמורה שהכניסה אליה בתשלום וכלולה גם 

בכרטיס הכניסה להר הגעש האלאקלה שסיפרתי עליו בפוסט קודם על הוואי)

יורדים לקו החוף דרך שביל עמוס צמחיה טרופית

ומגיעים למטה לקו החוף.  כאן סביר להניח לא תהיו לבד... 

אחת הנקודות היותר "מבוקשות" 

אלה 7 בריכות מדורגות הנשפכות לים בתוך מה שאפשר אולי לכנות 

קאניון קטן טבעי .  

מטפסים על הסלעים ומגיעים למים

היתה רוח די חזקה, אבל לא משהו מיוחד

מקום כזה של חופש . אני  נכנסתי לצלם לכיוון הבריכות ואיתי נשאר עם הבנות

קרוב יותר לקו החוף שנראה ככה 

ולכיוון השני - לבריכות

  

ואז ברגע אחד הגיע הגשם. 

לא חזק במיוחד - אבל בשילוב עם הרוח הכניס אוירה שונה למקום,

ויותר מזה - בבת אחת כולם הסתכלו לכיוון הים ולא לכיוון הבריכות

הסגריריות הפתאומית הבריחה את רוב האנשים ואני יכולתי לצלם את הקשתות בשמיים

ובאמת שכבר נהיה קצת מאוחר ויש פה 2 חברות צעירות וצריך לחזור להאנה ולמצוא

את הצימר שלנו ללילה הקרוב ולהתארגן על אורחת ערב.... אז התחלנו לחזור

דרך שביל אחר ביער העוטף הזה

וחזרנו להאנה כשכל הדרך מלוות אותנו קשתות באוקיינוס

והגענו .

התארגנות זריזה ויוצאים לחפש מקום לארוחת ערב.  מה שתמיד מוביל

לכל מיני מקומות מעניינים....

כמובן שאל לנו לשכוח שאנחנו מצויים עם תינוקת יונקת בת כמעט 10 חודשים

וילדה בת 5 וקצת ... עם הצרכים שלהן, הלו"ז היומי השונה אחת משל השניה ובטח משלנו...

ואיך לאמר - הזוגות הרומנטיים שפוגשים בכל מקום גורמים לאיזו התקנאות. אגב, חברים שלנו

נסעו עם הילדים (אמנם לא תינוקות) והביאו איתם את הבייביסיטר שלהם !!!  וכך יכלו להנות

מחופשה משפחתית וגם זמן זוגי איכותי בשקט.  

למחרת בבוקר -

אחרי התארגות יצאנו לסיבוב בהאנה, ובהתאמה לבנות הורודות שלנו - 

כאן העצים הטרופיים הללו ("פלומריה" - למי שתהה) גם בוורוד

והריח - תענוג...

האנה היא עיירת חוף קטנה ורגועה

יש בה לא מעט מלונות וצימרים כאלה ואחרים ...

ואנחנו יוצאים חזרה לאותו הכביש ממנו באנו, ומנצלים את השעות המוקדמות 

שהבנות מספקות לנו, בכ"ז - צריך גם להנות מהיתרונות...

הגשם הטרופי והיער הטרופי מלווים אותנו 

אנחנו כבר יודעים פחות או יותר באיזה נקודות נרצה לעצור בדרך

אחרי שנסענו בה אתמול בכיוון ההפוך, ונגיע אליהן בפוסט הבא.