לפני שנה ארזנו את החיים שלנו בצידו השני של הגלובוס
העמסנו קונטיינר גדול ומזוודות ונפרדנו מלה הויה הנהדרת.
השארנו שם פיסת חיים מכובדה, חברים שהם הרבה יותר מכך
וזכרונות שילוו אותנו הלאה לעוד הרבה הרבה שנים.
שנה.
כבר שנה:
מצד אחד אני לא מאמינה שהיא חלפה כ"כ מהר
מצד שני - וואו - כמה הספקנו בשנה הזו !!!
דבר ראשון כשהגענו נזכרנו כמה חם כאן בקיץ ...
ועוד יותר כמה כיף עם המשפחות שלנו !!
הבנות התחילו גן ובית ספר
איתי התחיל עבודה חדשה
ואני פתחתי את הסטודיו
הרבה התחלות חדשות ...
קצת טיילנו, קצת נפגשנו עם חברים,
כשהגיע החורף נזכרנו כמה קר כאן בחורף
הרבה הינו בהריון, אפילו שניים, ולא 'משעממים'
ואפילו זכינו לצרף למשפחתנו את אוריה המתוקה
במהלך השנה חווינו כל מיני דברים בפעם הראשונה -
כמו להסביר לאלונה אז בת 6 מהן אזעקות
כמו לקנות חולצות עם סמל בית ספר ורשימת ציוד מסרבלת
כמו לבשל תפוח אדמה וביצה ל׳ליל הסדר׳ בגן
כמו למות מגועל בפעם הראשונה מכינים (בעעעעעעעעע)
כמו לגלות שביום העצמאות יש לנו מטס ׳פרטי׳ מעל הבית
כמו לא להבין איך (יותר מידי) אנשים מתנהגים כאן
ובעיקר, עם כל הצער - שההשוואות משם לכאן מיותרות (אך בלתי נמנעות).
אפשר לאמר שלאט לאט אנחנו משתכללים: מסתגלים.
ועדיין מנהלים מאבקים כדי לדייק את הבחירות שלנו כאן.
הבית שלנו חיכה לנו כאן לפני שנה
וקיבל באהבה כמה שינויים
לאחר מכן קיבל אותנו ולבסוף - לאחר שייט ארוך - קיבל גם את החפצים שלנו
ולאט לאט זה קורה - והבית תפוס צורה ואנחנו אוהבים אותו
מתישהו עוד נפרוק את הארגזים האחרונים שנותרו
שנה מאתגרת מהמון בחינות. ואיכשהו היא כבר מאחורינו
ואיתה כל כך הרבה דברים והתפתחויות ששייכים לה ולנו ולתקופה הזו
כבר שנה
כמו צייר עם מכחול דקיק דקיק, עדין עדין,
השבמחקשרטטת סיכום של שנה כה משמעותית עבורכם.
ולכן הפוסט הזה מיוחד, מרגש ויפה!
איזה כיף של פוסט. בדיוק עוברת על הבלוג שלך לשלוף את הפוסטים על הטיולים בשביל לשלוח לחברה טובה ולעשות להם חשק לבוא לטיל פה איתנו. נשיקות
השבמחק