"מה אתה אומר, אפשר לעזוב כאן בלי לבקר בילוסטון ? - איתי שאל חבר קרוב
""כן. אפשר בלי הילוסטון אבל אי אפשר בלי הגליישר נאשיונל פארק"
ככה בעצם ר' פתח לנו הראש לכיוון הרוקיז
בהמשך הובן לנו - מכמה כיוונים שאם כבר הרוקיז - אז הרוקיז הקנדיים.
"מה עכשיו טיול ? השתגעת ?" - אני אומרת לאיתי
"דווקא עכשיו - לפני המפץ הגדול"
לא היתי בעניין בערך עד לרגע שהינו על המטוס. הראש שלי כבר במקומות אחרים.
זה הכל הוא - האיש שלי הנהדר - שתכנן ודחף וגרם לזה לקרות.
ומה אני אגיד - שיחק אותה בגדול
אז הוא הזמין כרטיסי טיסה ומלונות והכל - וברגע האחרון ביטלנו. המזג אויר לא משהו.
זה יצא דחוס נורא, אלה לא הרגישה טוב...
והוא לא הסכים לוותר. ובצדק.
ומצאנו את התאריך הזה - שבועיים אחרי - וזהו - סגרנו. נוסעים. כמעט מעכשיו לעכשיו
אנחנו יודעים שזה הטיול האחרון שלנו כאן בשלב הזה. אולי המסכם.
לא הספקנו להזמין את הספר של נטע דגני על הרוקיז - שתמיד קולעת ויודעת להמליץ
בעיקר למשפחות עם ילדים, והרוקיז זה מקום ששומעים בו הרבה עברית - אבל בעיקר
של בני סביב שנות ה-60 - שלהם יש שיקולים ואילוצים קצת שונים מלנו...
- המלווים בבת 6 ובבת 21 חודש
אם משהו ירים את הכפפה ויאפשר מכירה של הספרים כאן אונליין - זה בכלל לא יזיק)
כי בסיטואציה ספונטנית קשה להספיק לשלוח מהארץ)
אבא שלי בדיוק סיים את הביקור הקצר שלו אצלנו - והוא האיש הנכון - במקום הנכון -
עם אינפורמציה וזיכרון לכל הפרטים והמקומות . לא היה טיול אחד שלנו כאן שלא התייעצנו אתו
וזה הזמן להודות לו על כל זאת ועוד... וזה בהחלט הוסיף להחלטה החצי ספונטנית שלנו לצאת.
טיסה ישירה מסאן דיאגו של קצת פחות מ-4 שעות וקאלגרי חיכתה לנו גשומה ואפרורית.
אספנו את הרכב ונסענו לבאנף
אמצע סוף יוני - ובאלברטה מחשיך סביב 23 בלילה. ימים ארוכים ונהדרים
להספיק לאסוף הרבה חוויות
הגענו למלון שלנו ללילה הקרוב
בדיוק בזמן לארוחת ערב
ולצייר קצת - כי אלונה חייבת
ובנוהל הקבוע - היא ואיתי ממשיכים לבריכה או לגאקוזי ואלה ממשיכה איתי
וכן - היא כבר גדולה
ומהממת.
בסה"כ הכל דומה למה שאנחנו מכירים מהטיולים כאן - המלונות עם החדרים האלה
שימו לב לטאפט האופייני
אבל במגירה שבין המיטות בד"כ לא תמצאו את הברית החדשה
הקיימת בכל המלונות האמריקאיים
(הוא כן ימצא במלונות של רשתות אמריקאיות בקנדה)
למי שבאמת צריך ספר טוב לפני השינה...
מחר בבוקר מתחילים בטיול.
וואו איזה כיף לכם, עדיין מתרפקת על זמן קסום שהיינו שם לפני שנתיים. ואכן נטע דגני היתה התנ"ך שלנו בטיול הזה. אשמח לעזור בכל שאלה המלצה או התלבטות..
השבמחקמיכל " וכל מיני", כן, זו שהיתה בסן דייגו ולא קפצה לבקר...
תודה, אנחנו כבר בדרך הביתה (אני מנסה לרשום בזמן אמת, או הכי קרוב...)
מחקכיף אדיר... גם אני מתרפקת בעזרתך על הזיכרונות מפעם.
השבמחקוכל הכבוד שאתם לא מוותרים למרות שעם ילדים זה ה-ר-ב-ה יותר מורכב ובכלל שונה לגמרי.
מחכה להמשך!
עינת.
מורכב - אבל אפשרי... כמו כל הטיולים כאן :-)
מחקהמשך - כבר מגיע
אני זוכרת כשעוד הייתי בישראל וכבר ידעתי שאנחנו הולכים לעבור לקליפורניה, הייתי קוראת את הפוסטים שלך על הטיולים בשקיקה מהולה בהתרגשות , איך שתיתי כל מילה בצמא, וניסיתי לדמיין איך זה יהיה כשאנחנו נהייה שם. והנה אתם אוטוטו חוזרים. גם אנחנו היינו צריכים לחזור ביולי הקרוב והצלחנו להאריך את השהות בשנה נוספת לשמחתנו. ועכשיו אני קוראת את הפוסטים שלך לגבי העזיבה, ומתחילה לדמיין איך זה יהיה אצלנו, מה נרגיש, מה נחשוב כשיתקרבו הימים.. אני מקווה שתהיה גם לנו הזדמנות לטוס להרי הרוקיז ומחכה לקרוא את הפוסטים הבאים. בינתיים אנחנו טסים ממש בקרוב לסיאטל ומשם נוסעים ברכב חזרה לעמק .. דרך אורגון, קרייטר לייק, המפלים שבדרך, האגמים .. עידית.
השבמחקאיזה כבוד זה בשבילי... הטיול של אורגון - שנמשיך לפנטז עליו - אולי פעם יקרה... איזה כיף לכם ! תהנו - תמשיכו לעשות כאן את כל הדברים המיוחדים שיש למקום הזה להציע ותנצלו כל רגע.
מחקהרוקיז הקנדיים הם חלום שלי המון שנים, אולי פעם גם אגיע אליהם.
השבמחקהטאפטים מטריפים..
ואלה... מה זה? איפה התינוקת שלכם ומי זו הילדה המתווווקה הזו?
מחכה, מאד מאד מחכה לרשומות מהטיול עצמו!!!!
אלושי כבר גדולה. מאוד. היא מחשיבה את עצמה כהאחות הגדולה של אלונה ורוצה לעשות ולקבל כל דבר שגם היא. אז מה אם מפרידות בניהן כמעט 4 וחצי שנים... והרוקיז - לנסוע . בכלל - לנסוע !!!!
מחקתודה. משתדלים להנות . עידית.
השבמחקאני ממש אוהבת לקרוא אותך, אני עכשיו ברילוקישן בשוויץ ואני חושבת שאחת הסיבות שכל כך שמחתי לצאת לרילוקיישן זה הבלוג שלך והצורה שהצגת את החוויה שעברתם כמשפחה:)
השבמחקאז אני שמחה לקרוא שאתם חוזרים ומאחלת לכם המון בהצלחה!!
אני בדיוק רושמת את הרשומה על הרילו - אולי כאיזשהו סיכום לחוויה הזו... איזה כיף שיצאתם לשוויץ !!!
מחק